ראשי
HE

מכתב לנכד

נכדי היקר, מישה!

שלום!

תודה שתיארת את עיסוקיך. בילדותי הספקתי ללמוד רק את החומש (חמישה חומשי תורה - למדו לדעת בעל פה) ואת הנביאים (הנביאים). אחר כך היו לימודיי חילוניים באופיים (סיפורת היסטורית והיסטוריה סתם). ומגיל 13 הפסקתי את הלימודים לחלוטין, ותפילין הנחתי רק כשבועיים. ואתאיסט נעשיתי בערך מגיל 8, אף שאהבתי את הטקסים ועד גיל 12 בערך הלכתי לבית הכנסת.

אני עונה על שאלתך על האבות. אבוי, גם אני יודע רק על הסבים. סבי מצד האב עבר מן העיר קורץ לעיירה טלנויה, בנפת אומן שבפלך קייב, ושם נשא אישה. (מה קדם למה, איני יודע. ייתכן שהנישואים היו סיבת המעבר.) שמעתי שהיה איזה רבי מפורסם פון טאלנע, אבל זה לא סבי. סבי היה שוקל – מקבל בטחנה, ואבי אמר לי שהאיכרים שהביאו תבואה לטחנה כיבדו אותו מאוד על יושרו ועל צדקתו. בעיירה קראו לו רב מוישה פון קורץ. לכן, כשאלכסנדר השלישי ציווה לתת שמות משפחה לכל האיכרים וליהודי העיירות, קצין המשטרה רשם אותו מוישה קורצקי. ככל הנראה הוא מת לפני שנולדתי, ולכן נתנו לי את שמו. נדמה לי שגם שם אביו היה בן רב אברום.

ב־1881 (מסתבר, בדיוק לפני מאה שנה) נולד אבי, ושמו היה אברום–יצחק. כשנסע בן 15 לאודסה כדי להתקבל כשוליה אצל שען, נתן לו קצין המשטרה דרכון לפי הכינוי ברחוב, אברם מויסאייביץ׳ קורץ. כך, רק ב־1896, נוצר שם המשפחה שאתה נושא. ביום בר המצווה שלי קראו לי רב מוישה, בן רב אברום- יצחק.

סבי מצד האם הגיע לסבסטופול כשהוא כבר נשוי. שמו היה רב ליפמן אייסורוביץ׳ (לאחיו נרשמו שמות המשפחה אוּשרוביץ׳, אוֹשרוביץ׳, כך שאת אביו כנראה קראו אוּשר). הוא מת כשמלאו לי שנה. היו לו שלוש בנות (ובהן אמי סלבה (שמחה), דודה ניוניה (אנה), שאירה מכירה, וסבתא זורי, סופיה, ו־6 בנים. אשתו, סבתי, נקראה אספיר. לכבודה נקראה אמך. כל 9 הילדים גדלו; איש לא מת בילדות. הבנים – מיכאיל, בוריס, יוסף, ישראל, שלמה, דוד. בוריס אייסורוביץ׳ היה איזה פעיל בפלשתינה.

יש לי שתי אחיות - טטיאנה (לכבוד סבתא רבתא שלי טריינה) וליפה (לכבוד הסב ליפמן, אף שקצין המשטרה רשם אותה ליובוב. היא מתה) וכ־12 -15 בני דודים. אני יודע את השמות של כולם, אבל על לא מעטים מהם אין לי ידיעות.

מלבד זאת הייתה לאבי אחות, פייגה, שהוסיפה לגור בטלנויה. היא ורוב צאצאיה (היו לה ארבעה ילדים) נספו בכיבוש הגרמני – נרצחו בידי הנאצים. בפרט בן דודי לזר וילדיו. זו כל שושלת היוחסין שלי, ככל שאני יודע אותה. כמובן, אני זוכר עוד פרטים רבים. אם משהו מעניין אותך, אכתוב.

אני מאחל לך הצלחה בלימודיך ובהתפתחותך הרוחנית. כולנו, אף שאיננו אורתודוקסים ואפילו אתאיסטים, אסירי תודה לך שאתה מתפלל בעדנו «שמע וכו׳».

שלום, סבך משה קורץ.

מכתב עשרים ושלושהאל התוכן