ראשי
HE

ליבנה קטנה

/ « נטשה»/

ביצוע מוזיקלי

היום קמתי מוקדם,

ברחתי על הטל:

אפילו סרטים לא קלעתי

בצמה שנפרמה.

השביל מתפתל כמו חוט דיג,

רץ עד החורשה הקטנה.

שלום, ליבנה קטנה יקרה!

באתי לחפש אותך.

רואה, היום הרים את יריעתו,

השחר העדין תם.

דעי, לי ולך היום

ימלאו שש־עשרה לכל אחת.

עכשיו אני בת שמך,-

אל תביטי כך ממרום:

הוא אמר שאני ליבנה,

ויפה, כמוך…

אה, למה את מפילה

על צווארי עלה רטוב!...

כן, ליבנה! אינך יודעת,-

הוא פסימיסט נורא.

הוא מנמק בחכמה כזאת,

כמו שלא נוכל את ואני:

אומר שהוא שולל

בעולם את שמחת הקיום,

שכל התרבות חסרת ערך,

שכל האמנות חלטורה,

שהספרות ריקה,

דרמה, ציור, פיסול,

שטבעם של בני האדם נקלה…

…ורצה לחבק אותי!

ואני כזאת טיפשה:

צחקתי – ולברוח!..

ואחר כך ישבתי כל הלילה,-

כאן כבר לא עלה שינה,-

שרתי בחשאי שירים

ליד החלון הפתוח…

הוא יבוא היום שוב,

אביא אותו לכאן,

וכדי שאהיה פיקחית,

לחש לי אז.

ואומר בחכמה, בחכמה:

שמעי את שמחת הקיום:

זה- השמש, זה-בוקר,

זה –נעורים, זה –אני!

1939

מי אשם?אל התוכן