פרוטוקול ישיבת ועד המפלגה של מכון חרקוב
פרוטוקול ישיבה מורחבת של ועד המפלגה של מכון חרקוב מ־28.11.35 יחד עם חברי סקציית העובדים המדעיים, עובדי ההנדסה והטכניקה והאקטיב נכחו: חברי ועד המפלגה, החברים קלמיקוב, קופריאננקו, בארילנקו, בוגאטוב, פריחוטקו, זאדנפרובסקי, דובינר, מאמונוב; סקציית העובדים המדעיים ועובדי ההנדסה והטכניקה והאקטיב - 68 איש.
יושב ראש בארילנקו
מזכיר סלונים
סדר היום:
1. על ההכנות לכינוס של מדענים צעירים.
2. דיווח על קורץ.
נשמע: דיווחו של החבר גרבר.
גרבר: קורץ הגיע למכון חרקוב בנובמבר 1934. התקבל כתיאורטיקן. הומלץ אלינו ללימודים מתקדמים, ועבד עד לאחרונה, כשעל מרמה פוטר מן המכון, שכן נחשף כנוכל. המפלגה העלתה את שאלת עשיית הסדר בבית המפלגה שלה עצמה. הודות לבדיקת המסמכים ולעשיית סדר בענייני המפלגה והקומסומול התברר לנו שקורץ, כשהתקבל למכון וללימודים המתקדמים, הסתיר את מוצאו החברתי. קורץ ציין באוטוביוגרפיה שלו את כל מה שהיה חיובי בעבר, אבל את זאת שאמו משוללת זכות הצבעה כבעלת בית, ושאביו היה חבר בארטל ששכרה מכונת קיטור, לא ציין. מארגון הקומסומול הסתיר אף את זאת, והצהיר שאביו היה בעל מלאכה, ורק כעבור חצי שנה, כשארגון הקומסומול העלה את שאלת קורץ, את שאלת פרצופו, הביא אישור שעל הסתרה סולק פעמיים מן הקומסומול. הנהלת המכון שלנו עשתה נכון כשפיטרה את קורץ מן המכון, שכן קורץ במעשיו ערער את עבודת המכון. עכשיו הוא עצור בידי הנ.ק.ו.ד. דבר זה מוכיח עוד פעם שהתנהגותו של קורץ לא הייתה מקרית ושפעולות החתירה שלו היו להן, ככל הנראה, יסוד עמוק יותר. למרבה הצער, במכון שלנו יש חברים אשר עד לאחרונה סבורים שקורץ פוטר על לא עוול. עליהם עכשיו לבחון מחדש את דעתם, שכן זהו לקח רציני להגברת הערנות. יש לציין שמחסור בערנות אכן היה אצלם. צריך ללמוד היטב את האנשים ואת עבודתם. צריך ליצור מצב שבו לנוכלים כמו קורץ לא תהיה אפשרות לשבש את עבודתנו, המכוונת כולה לפיתוח המדע הסובייטי, לביצור המולדת הסוציאליסטית.
דיון
גוט. ארגון הקומסומול של המכון עסק בקורץ כמה פעמים עוד לפני שהתברר מוצאו החברתי, ובעבודה הציבורית, הקומסומולית והמדעית נצפה שורה של עובדות אשר אילצו את הארגון לדון לפרטיו בהתנהגותו. קורץ, בזריזות רבה, באמנות, במשך שנים אחדות, רימה באופן שיטתי את ארגוני המפלגה, הקומסומול והציבור. אם עוקבים אחרי דרכו של קורץ, זוהי דרכו של הרפתקן המתכסה בכרטיס קומסומול למטרותיו העוינות מבחינה מעמדית. עד הרגע האחרון ניסה להטעות את ציבור המכון בשאלת הסתרת המוצא החברתי. הוא אמר שאביו בעל מלאכה, ושאמו נשללה ממנה זכות ההצבעה בטעות לחודש, ואחר כך השיבו אותה. בידינו חומרים המראים בכל הבהירות שגם עד היום אמו משוללת זכות הצבעה. קורץ לא הורגל לעבודה, ככל העמלים הישרים. בתחבולות אפלות למיניהן כיוון בזריזות רבה אנשים אחרים לעורר מדנים, להכפיש את ארגוני המפלגה והקומסומול ולבנות את הקריירה שלו עצמו. אין זה מקרה שקורץ, בהיותו תיאורטיקן, מ־1932 כמה פעמים מתוך עניין של טובת עצמו בלבד נוטש את העבודה המדעית ועובר לעבודה מינהלית. אפשר למסור שורה של עובדות המאפיינות את כל שפלותו, את ההרפתקנות של האיש הזה. לכן הקומסומול, לאחר שבחן לפרטיהם את כל מעשיו, סיווג אותו כאדם זר המכוון את פעולתו לפירוק העבודה התקינה, הם סילקו אותו משורות הקומסומול. עצם מעצרו של קורץ אומר שעדיין אין אנו יודעים הכול על פעילותו האפלה, ושהחלטת הקומסומול, ההנהלה וארגון המפלגה בעניינו הייתה נכונה. כל המקרה הזה קורא אותנו לערנות גדולה עוד יותר, להבחנה טובה יותר ולבידוד במועד של האויב המעמדי.
פדוטוב: ארגון הקומסומול העלה בצדק את שאלת סילוקו של קורץ מן הקומסומול. יש לציין את ערנותנו החלשה בקבלת אנשים כאלה לעבודה במכון. יש להגביר את הערנות, ואולי עוד יש בקרבנו אנשים המזיקים לעבודתנו. יש לברך על עבודתו במועד של הנ.ק.ו.ד., המכוונת לסילוק יסודות כמו קורץ.
קומארוב: הארץ שלנו עברה תקופה קשה של מאבק מעמדות. בבחינת עניינו של קורץ יש לקבוע שהחמצנו אויב מעמדי בדמותו של קורץ. לנ.ק.ו.ד., כנראה, ידוע יותר מאשר לנו. שהוא אינו סתם רמאי, אלא רמאי פוליטי, שהתגנב למכונים רבים בסברדלובסק, בלנינגרד ובמכון חרקוב; במכון שלנו, אם כי באיחור רב, בכל זאת הוצאנו את קורץ מן המכון. מאבק המעמדות לא תם, יש להעלות אותו לגובה הראוי.
צ׳רנץ: קורץ השתדל בכל כוחו להכפיש את ארגון המפלגה, את הארגונים הציבוריים ואת ההנהלה. בהלווייתו של פרופסור שטיינברג, עובדנו המכובד, שעשה הרבה למען המדע, הכול הצטערו על אובדנו, ואחרי הנאום בעצרת האבל של נציג ארגון המפלגה אמר קורץ לסובבים אותו: «ואיך שהם משקרים, בלי ייסורי מצפון». לא במקרה נאלצנו לגרש את קורץ משורות ו.ל.ק.ס.מ. מעצרו של קורץ אינו מקרה. קורץ - זהו נוכל פוליטי. הוא הסב נזק רב למכון חרקוב. יש לברך על הערנות המעמדית של הנ.ק.ו.ד. מעצרו של קורץ מחייב אותנו להגביר עד קצה הגבול את הערנות המעמדית.
פיאטיגורסקי: באספת ו.ל.ק.ס.מ. הצהיר קורץ: «כן, אכן הסתרתי את האוטוביוגרפיה שלי. אבל אני מבקש מכם, שלחו אותי לעבודה אחרת, עבודה בדרג הנמוך, שבה אוכל לשוב ולהתקבל לקומסומול». בכך רצה, עם המלצה של הקומסומול, להתגנב למכון אחר. בעבודתו באוניברסיטה התגנב כמו כן במרמה למשרת דוצנט, בהיותו אסיסטנט; המנהל בירר, הזמין את קורץ, שאל אותו, והוא הצהיר שזו איזו טעות. אבל אין לזה חשיבות. קורץ מצטייר כאזרח סובייטי לא ישר, אשר השתדל במרמה ובשקר להתגנב, תוך מעשי שפלות למיניהם. ו.ל.ק.ס.מ. עשה נכון כשסילק אותו משורות הקומסומול.
ויגדורצ׳יק: עם הופעתו של קורץ בו.ל.ק.ס.מ. לא האמינו לו על דברו, אלא החלו לבדוק אותו בעבודה מעשית. בישיבת הקומסומול שאלנו, מה תפקידך בקבוצה התיאורטית. הוא ענה שכאשר החל לעבוד במכון, פרופסור לנדאו החל לעבוד יותר. בחילופי כרטיסי הקומסומול מולאו הטפסים מפי בעליהם, וקורץ הסתיר את מוצאו, מה שאפשר לו להתגנב לארגון. קורץ היה הרפתקן, אשר ניהל את מדיניותו בכישרון, הוא עצמו לא השתתף בשום מקום, וניהל עבודה מרקיבה באמצעות אחרים. אני סבור שנכון היה לסלק אותו מן הקומסומול ולהדיח אותו מן העבודה. גופי הנ.ק.ו.ד., במצרם את קורץ, עשו מעשה טוב.
גוסאק: הורגלנו לדבר על מאבק המעמדות כעל משהו שאינו אצלנו, אבל שהוא אצלנו קרוב מאוד - את זאת אין אנו מבחינים. השלטון הסובייטי והמפלגה עושים נכון שהם צורבים בברזל מלובן את האויב המעמדי. גופי הנ.ק.ו.ד. טיפלו בעוד מועד בשאלת קורץ וסילקו אותו כמסוכן מבחינה חברתית. נכון להיום עוד הסתיר קורץ את מוצאו, וציין שאמו נשללה ממנה זכות ההצבעה לימים אחדים ושאבא שלו היה בעל מלאכה. סטודנטים כאלה מסלקים. בדרך של מרמה התגנב קורץ לכל מקום וניהל את עבודת החבלה שלו. גם למכון חרקוב התגנב בדרך של מרמה, ועבודתו אצלנו כוונה לערעור הסדר. בכוח עבודתם של קורץ ושל הדומים לו, בכוח ערנותנו המעמדית הבלתי מספקת, הובאה עכשיו עבודת המכון כמעט לידי התמוטטות. מעצרו של קורץ צריך לשמש לנו לקח חמור בעבודה להבא.
סלוצקין: צריך לנתח לעומק איך יכול היה לקרות שקורץ יכול לנהל עבודה כזאת, שהביאה לכל מיני סיעות, ללחישות. אצלנו עכשיו ישיבות נדירות, אין דעת קהל סביב המאבק על התכנית. אין פירוש הדבר שאצלנו הארגונים הציבוריים עובדים רע, שאין אנו מבינים בעצמנו שאצלנו התרחשו כל מיני הסתות של אנשים כמו קורץ, ושלא הייתה אחדותנו. עכשיו זהו צורך מדעי לאחד את הקיבוץ ולשים קץ באופן נחרץ לכל מיני סיעות.
דוידוביץ׳: אישיותו של קורץ ברורה דייה, וללא ספק הוא נוכל והרפתקן. יש לציין את המקרה של קארה, שגם הוא הודח מעבודתו על הסתרת מוצא חברתי. המנחים המדעיים הסכימו שאין להחזיק אנשים כאלה במכון שלנו. אבל, למרבה הצער, בפיטוריו של קורץ לא הבין לנדאו את מהות השאלה הזאת; הוא נפל תחת השפעתו של קורץ ונטש את העבודה במכון, משום שסבר שפיטורי קורץ לא היו נכונים. על כמה מעובדי המכון לבחון מחדש את דעתם על פיטורי קורץ. טענתו של קורץ, שאמו בטעות נשללה ממנה זמנית זכות ההצבעה ועכשיו הושבה, אינה נכונה. המסמכים מאשרים שאמו משוללת זכות הצבעה ואיש לא השיב אותה עד הזמן הזה. לנדאו צריך להביא זאת בחשבון היטב. הצהרתו של גוסאק, שכיום הובא המכון לידי התמוטטות, אינה נכונה. התמוטטות של המכון אין לנו, אלא להפך, יש לנו הישגים בעבודה, אבל אילו לא הייתה לנו השנה מאבק המכוון נגד נושאים ביטחוניים, שבו מילא קורץ תפקיד מארגן, היו למכון הישגים גדולים במידה ניכרת.
בארילנקו: לאחרונה יש לנו שורה של מקרים של פיטורים על הסתרת מוצא חברתי ועל עבודה אנטי־סובייטית, אבל הציבור דן מעט בשאלות האלה. את הדוגמה של קארה לא עיבדו בציבור. המקרה השני הוא שמפאנייר. שמפאנייר עבד במכון כמה שנים. אלה שנתקלו בו בשיעורי האנגלית הבחינו לא פעם במקרים שבהם החדיר השקפות אנטי־סובייטיות תוך כדי ההוראה. הדבר ניכר מנאומיהם בוועד המפלגה של כמה חברים, אבל לא ייחסנו לכך חשיבות, ורק הודות למכתבו של מליקטור, שלא עבד במכון אלא נתקל בו במקרה וכתב לנו מכתב, אשר דנו בו בוועד המפלגה, על השקפותיו האנטי־סובייטיות של שמפאנייר, שם עובדות המכתב אושרו בחלקן. בוועד המפלגה גילינו, לפי הצהרות של כמה חברים, עובדות נוספות של החדרת השקפות אנטי־סובייטיות בידי שמפאנייר. המסקנה מזה היא שאין אנו ערים די הצורך, ושהתרנו זמן רב שהייה בקיבוץ שלנו של אנשים כמו קורץ, אשר ניהל במכון עבודת חתירה בביצוע התכנית התמטית.
גורסקי: כשחזרתי מחופשה, היה דיבור כזה, ששכרם של העובדים המדעיים יופחת עד שיעברו את המינימום התיאורטי. השמועות האלה יצאו מקורץ. ידעתי שקורץ, בהיותו חבר קומסומול, אמר זאת לא משל עצמו אלא מטעם הארגון. הדבר פגע לרעה בעבודתם של חברים רבים. הרי השכר הוא תמריץ לעבודה. עכשיו התברר לאן כוונה עבודתו של קורץ.
<...>
גרבר: נאומי החברים היו בריאים, מגייסים לערנות רבה יותר.
הצעתו של זלוניצין מתקבלת פה אחד, בתוספת על סילוקו של קורץ בגין חבלה.
יושב ראש האספה בארילנקו
מזכיר סלונים
החלטה
המליאה המורחבת של ועד המפלגה של מכון חרקוב עם האקטיב, לאחר ששמעה את הודעתו של החבר גרבר על מעצרו של קורץ, עובד לשעבר של מכון חרקוב שפוטר על שהונה את המכון בשאלת המוצא החברתי. בבדיקת השאלה הזאת בארגון הקומסומול של מכון חרקוב ניסה קורץ בשנית לרמות אותו, בהצהירו שאמו השיבה לעצמה את זכויות הבחירה, מה שלא היה למעשה, ובשל כך גם סולק מו.ל.ק.ס.מ. בעבודתו במכון חרקוב ניסה קורץ, ובחלקו לא בלי הצלחה, בשקר ובתככים ליצור במכון אווירה לא בריאה, אשר בלמה את ביצוע תכנית המכון. מעצרו של קורץ שכנע אותנו עוד יותר שבדמותו של קורץ יש לנו אויב מעמדי, אשר עבד במכון למטרות של טובת עצמו; העובדות, המעטות לפי שעה, הידועות לציבור הרחב של המכון, אומרות זאת שהטקטיקה והשיטה שבהן השתמש קורץ כדי ליצור אווירה לא בריאה במכון אופייניות לטקטיקה של אויב מעמדי שחדר למכון שלנו וניהל עבודה מרקיבה. המליאה המורחבת של ועד המפלגה של מכון חרקוב מציינת בסיפוק את עבודתם של גופי הנ.ק.ו.ד. — העין הפקוחה של דיקטטורת הפרולטריון, הקוטעת בעוד מועד אי־אלו ניסיונות יהיו אשר יהיו של האויב המעמדי להכניס אנדרלמוסיה בשורות הפרולטריון, המשלים בניצחון את בניין הסוציאליזם. בה בעת מאשרת מליאת ועד המפלגה את צעדיהם של הארגונים הציבוריים ושל ההנהלה, של המכון, אשר נקטו כלפי קורץ צעדים החושפים את פרצופו המעמדי, וקוראים לערנות מעמדית כללית לכל ניסיון וכל ניסיון של האויב המעמדי, המנהל מאבק בפרולטריון המנצח. מצדו מתחייב האקטיב של עובדי מכון חרקוב, למרות ניסיונות האויב המעמדי לשבש את ביצוע תכנית המכון, לבצע את תכנית השנה השוטפת.
יושב ראש בארילנקו
מזכיר סלונים