מכתב שבעה־עשר
מז׳וג . 15.6.47
בתי הקטנה היקרה!
אתמול קיבלתי את מכתבך מ־29.5 ומכיוון ששאלה אחת של אותו מכתב של מכתבך דורשת תשובה דחופה, אני עונה לך בקצרה. לאוניברסיטה, הנה, את הבחינות תעברי, אני מאמין לך שהבחינות באוניברסיטה קלות יותר מאשר בבית הספר, אבל אסור לשכוח שבבית הספר, אם תעברי אותן יפה או רע, אבל משעברת אותן, בית הספר נגמר. באוניברסיטה, לעומת זאת, על מקום אחד יש כמה כמה מועמדים: משתתפי המלחמה ובעלי מדליות, שלמניינם, אליך,לצערך, אינך שייכת, הולכים בלי בחינות ומחוץ לתחרות, כך שלכם יישארו מעט מאוד מקומות.לכן צריך לחשוב לא רק איך להעביר טוב יותר את החודש הפנוי, אלא איך לעמוד טוב יותר בבחינת הקבלה. ככל שהבנתי, את מתכוונת ללכת למגמה הרוסית של הפקולטה לפילולוגיה. ספק אם יהיו לך סיכויים להגיע לשם, אם בעבודה בכתב בספרות יהיה לך שוב ציון ארבע...תספיקי לנסוע גם לדרום וגם למזרח בחופשות האוניברסיטה. ועכשיו צריך להתכונן במרץ לבחינות, גם אם כתוצאה מזה תרזי עוד. עכשיו על הנסיעה אל סבא ואל סבתא, אל מקום מאובק יותר ומשעמם יותר, צ׳אם לנינגרד עם הנבה ועם שפת הים שלו, חרקוב. הם היו שמחים לך תמיד, אבל עכשיו, אני חושש, בואך יהיה להם קשה. העניין הוא שכבעל מלאכה אבא שלי כמעט אינו מקבל דבר בכרטיסיות, והמחירים בשוק גבוהים. ביולי היבול החדש עוד יורגש. אילו התכוונת לנסוע בספטמבר אחרי אסיף היבול, אשר, כפי שאני מקווה, יהיה טוב יותר מאשתקד, אז אין צורך לשאול איש, שכן אני בטוח שאבא ואנה ולדימירובנה ישמחו לך תמיד. הם אוהבים אותך מאוד... ובכן, ועכשיו אחלום קצת. באוגוסט גם אצלנו תתחיל להבשיל תפוחת האדמה, כך שאם תפריט של תפוחי אדמה חדגוני אינו מפחיד אותך, יכולת להתפרנס כאן שבועיים. יכולת לגור אצל מכרים שלי. בשביל נערה צעירה אחת תמיד אפשר למצוא מקום. כסף היה נחוץ לך רק לנסיעה לכאן וחזרה. מלנינגרד אלינו ( תחנת מדמס של הקו הראשי של פצ׳ורה הצפונית) יש קרון ישיר.
הסביבה אצלנו אינה רעה, על גדת הנהר ויצ׳גדה, אבל זו נידחת נוראה. הכפר שבו עברת שנתיים הוא בירה לעומת היישוב פרוטוקה, בן 10 או 12 בקתות. כך היה לך משעמם מאוד. להתראות יכולנו פעם אחת, כמה שעות. אמנם, אילו היה לך שם משפחה אחר, לא שלי, אפשר היה גם להיפגש כמה פעמים ולשהות יותר, אבל מכיוון שהשם שלך ושלי אחד, נצטרך להיפגש רק באופן רשמי, כלומר פעם אחת. ואולי יעלה בידינו להפציר בממונים גם ביותר. מאוד הייתי רוצה לספר לך על עצמי, להביט בך. וגם אל החיים שלנו לא יזיק לך להביט מקרוב. אבל כל זה, כמובן, רק חלום, ובקושי יכול להתגשם... (זה יתגשם רק בעוד חמש שנים) האם אמא קיבלה את מכתבי? אני מנשק אותך חזק בתי הקטנה היקרה.
אבא שלך מישה.