ראשי
HE

בחינה מחדש של התיק ב־1956

  1. עמ׳ 157 חקירה עמ׳158
  2. עמ׳159 פרוטוקול חקירה מ־27.06.56 גב עמ׳ 160
  3. עמ׳161 חוות דעת על המהנדס הבכיר של רשת החשמל אינטאוגול
  4. עמ׳ 162 קטע מפנקס העבודה
  5. מכתב לנדאו לפרקליטות הצבאית המרכזית
  6. עמ׳ 165 דוח סקירה על האישום נגד לנדאו עמ׳ 166
  7. עמ׳ 167 עמ׳169
  8. עמ׳ 171 תזכיר
  9. עמ׳ 172 תזכיר על בחינה מחדש של האישום נגד שובניקוב ואחרים. מכתב לנדאו עמ׳ 173 עמ׳ 174
  10. עמ׳ 175 דוח סקירה על האישום נגד שובניקוב, רוזנקביץ׳, גורסקי
  11. עמ׳ 184 חקירה עמ׳185 גב עמ׳186 גב עמ׳ 187 גב

עמ׳ 157 חקירה עמ׳158

עמ׳ 157 חקירה
בתיק שלפניי אוכל להעיד כך: עם פאבל דוידוביץ׳ קוגן, על פי בקשתו כתבתי את נוסח הכרוז ואשר אותו מסרתי אותו, הכרתי ב־1936 או ב־1937 אצל מכּרתי מר- גליטה לבובנה [לא קריא], שעבדה א- ז במערכת כתב העת «קוזניצה». הוא היה סטודנט בפקולטה לספרות [לא קריא] מכ׳ לפילוסופיה, להיסטוריה ו[לא קריא]. בשיחות עמו, בדירה אצל [לא קריא] ואצלי, ביררתי כי קוגן, כמוני, לא היה מרוצה מן המעצרים ההמוניים של אזרחים סובייטיים, שנע- רכו אז בידי גופי הנקו״ד. פעם קוגן אמר לי שהוא מכיר עוד שורה של צעירים אשר [לא קריא] [לא קריא] קודם לכן לא משך ואשר רצו לדעת, לשם ביצוע של מע- שי מדינה, [לא קריא] אולם [לא קריא] מי [לא קריא] ביצע זאת הוא לא אמר. הצהרתי לו שזה קשור [לא קריא] בהשמצה וחסר טעם, שהטרור לא ישפר דבר, וש הדרך היחידה - היא להביע את הדעה להמונים. אז הציע קוגן לי [לא קריא] להעלות בכתב את [לא קריא] נקודת מבטי, וכך עשיתי. בזה [לא קריא] היה מביא אל ביתי. התחלתי את «הכרוז» הזה, מתוך שכנוע עמוק שאני מסוגל להעלות זאת כך [לא קריא] [לא קריא], עכשיו, אני רואה שבמי [לא קריא] קורץ
עמ׳158
[בשוליים] 158 המשך פרוטוקול החקירה [לא קריא] אינני בטוח, יש במי [לא קריא] של הסתה. לא, שוב, הנחיתי את עצמי רק בכנות [לא קריא] לשרת את ענייני המולדת, [לא קריא] הסכ[לא קריא] [לא קריא], [לא קריא], כך נדמה לי, נגרם גדו- [לא קריא] נזק על ידי המעצרים ההמוניים שהתקיימו אז. דווקא במניעים אלה אני הנחיתי בעריכת האמור לעיל כרוז. מובן מאליו שאני במניין שום קריאות נגד[לא קריא] אל הפלת השלטון הסובייטי ומעולם לא הרשיתי את המחשבה שהמסמך שכתבתי יוכל לשמש ל מטרות אלה. כפי שצוין לעיל, את הכרוז שכתבתי מסרתי לקוגן. זה היה, בער- [לא קריא], 25 באפריל 1938, וב־27 באפריל אני נעצרתי. ומיד הוצ- ג לי נוסח הכרוז שכתבתי. מ [לא קריא] איך ייתכן שהגעתי לשיכ- נוע שקוגן היה פרובוקטור. המשך [לא קריא] שלו אינם ידועים לי. לי עוד [לא קריא] על זימון קוגן לחקירה לא היה [לא קריא] לא בחקירה המוק- דמת בבית המשפט. מפי נרשם נכון ונקרא על ידי קורץ חקרו: [לא קריא], [לא קריא] /קורקין/

עמ׳159 פרוטוקול חקירה מ־27.06.56 גב עמ׳ 160

עמ׳159 פרוטוקול חקירה מ־27.06.56
פרוטוקול חקירת עד [בשוליים] 159 27 ביוני 1956 התובע הצבאי [לא קריא] מיור קורקין [לא קריא] של הפרקליטות הצבאית חקר את הנקוב להלן כעד תוך שמירה על סעיפים 162-168 של קוד סדר הדין הפלילי של רספ״ר שם משפחה, שם פרטי, שם האב קורץ משה אברמוביץ׳ גיל יליד 1908 מקום לידה העיר סבסטופול מקום עבודה, תפקיד ודרגה העיר אינטה, חשמ[לא קריא] של הקומבינט «אינטאוגול», מהנדס בכיר. מצב משפחתי נשוי, שלושה ילדים. ממתי בצבא הסובייטי — לאום יהודי השכלה גבוהה באיזה יחס הוא עומד אל הנאשם — מוצא — עבר פלילי נשפט השתייכות מפלגתית חסר מפלגה מקום מגורים קבוע וכתובת מדויקת העיר אינטה, רח׳ קירוב, 30א, דירה 15 התחייבות: בהתאם לסעיף 164 של קוד סדר הדין הפלילי של רספ״ר הוזהרתי על אחרי- ות פלילית לפי סעיפים 92 ו־95 של החוק הפלילי של רספ״ר על סירוב למסור עדות ועל מסירת עדות שקר. קורץ (חתימת העד)
גב עמ׳ 159: פרוטוקול חקירת העד מ. א. קורץ, 27.06.56
בתיק שלפניי אוכל להעיד כך: מנעוריי המטרה העיקרית של חיי הייתה השתתפות בבניין חברה קומוניסטית. אבל יותר הגורם המכריע של כל מעשיי ב־1937 מעצרים המוניים, הפרה של החוקיות הסוציאליסטית ועיוותים אחרים עוררו בי ספקות בנכונות מעשי המנהיג סט- לין ושל קליקת יז׳וב ובריה. בשנה זו הכרתי סטודנט של איפלי (מכון לפילוס׳ ספרות [לא קריא]) פאבל קוגן, שהתברר כ פרובוקטור שתול. גיליתי כלפיו [לא קריא] מסוימת עם ספקותיי, הוא ביקש ממני לתת [לא קריא] בסיס עובדתי לספקות אלה, אשר ים, כביכול, עמד לנהל נגד עיוותים במפעל בניין הסוציאליזם. כתוצאה מפרובו- קציה זו נכתב מסמך, אשר בו [לא קריא] סוציאליזם אשר אני הואשמתי בו. שאר האישומים הם המצאת החוקרים, שהפ- עילו עלי מכות ועוד שיטות לא חוקיות של לחץ. מעולם לא התכוונתי [לא קריא] לפעול נגד המפלגה, השלטון הסובייטי ומע- מד הפועלים. מה שנעשה על ידי ה וא טעות, [לא קריא] תעתוע, אך אין בו יסודות עבירה. בייחוד אין לקרוא את המחוק קורץ קורץ [לא קריא]
עמ׳ 160
[בשוליים] 160 [לא קריא], אחרי הוועידה ה־XX של המפלגה, אני רוצה [לא קריא] עמה, לתת את כל כוחי לעניין הקומוניזם. לכן אני כותב לרשויות השיפוט בקשה לביטול גזר הדין ולהפסקת [לא קריא]. מ־1952, לאחר השחרור, ביושר אני עובד במקום שבו הדבר נדרש. על כך מעידות שהוגשו על ידי [לא קריא] חוות הדעת וקטעים מפנקס העבודה. הערכות עליי לפני המעצר יכולים לתת הפיזיקאים האקדמאי ל.ד. לנדאו וחבר־כתב של האקדמיה למדעים [לא קריא] תאם [לא קריא]. הפיזיקאים המופיעים בעדותי לנדאו, תאם, [לא קריא], שובניקוב, [לא קריא] ואחרים מעולם לא ניהלו שום שיחות אנטי־סובייטיות עמי ו עדותם בעניין זה חו ברה בידי החוקר ונחתמה על ידי מתוך כפייה. כעת כמעט כל הנקובים הם אי- שים בולטים של המדע הסובייטי, אקדמאים, חברי־כתב של האקדמיה, פרופסורים וכו׳. ללנדאו לא היה כל קשר לעריכה על ידיי של המסמך והוא לא ידע דבר על כך. בפרוטוקול ישי- בת בית המשפט נרשם על כך שלא כהלכה. העדות נכתבה על ידי בכתב ידי קורץ אין לקרוא את המחוק קורץ [לא קריא] /קורקין/

עמ׳161 חוות דעת על המהנדס הבכיר של רשת החשמל אינטאוגול

עמ׳161 חוות דעת על המהנדס הבכיר של רשת החשמל אינטאוגול
[בשוליים] 161 חוות דעת על המהנדס הבכיר של רשת החשמל של הקומבינט «אינטאוגול» מו״פ קורץ משה אברמוביץ׳, 1908 שנת לידה, במוצאו מבני העירונים, לפי מעמדו האישי - פקיד, השכלה - גבוהה. הח׳ קורץ [לא קריא] של הקומבינט «אינטאוגול» חודש אפריל 1956. במשך עבודתו גילה את עצמו כעובד יוזם, מצפוני וממושמע. באופן שיט- תי הוא עובד על הגברת ידיעותיו הטכניות שלו. על עבודה טובה וישרה בייצור צוין בפקודה של הקומבינט בתודה עם רישו- ם בתיק האישי. הוא נוטל חלק פעיל בחיים הציבוריים־פולי- טיים של צוות רשת החשמל. חוות הדעת ניתנה להגשה לרשויות היוסטיציה. [לא קריא] /ורשדסקי/ [חותמת] [לא קריא] רשת החשמל של הקומבינט «אינטאוגול» [לא קריא] /גרצ׳ין/ «13» ביוני 1956

עמ׳ 162 קטע מפנקס העבודה

עמ׳ 162 קטע מפנקס העבודה
[בשוליים] 161 חוות דעת על המהנדס הבכיר של רשת החשמל של הקומבינט «אינטאוגול» מו״פ קורץ משה אברמוביץ׳, 1908 שנת לידה, במוצאו מבני העירונים, לפי מעמדו האישי - פקיד, השכלה - גבוהה. הח׳ קורץ [לא קריא] של הקומבינט «אינטאוגול» חודש אפריל 1956. במשך עבודתו גילה את עצמו כעובד יוזם, מצפוני וממושמע. באופן שיט- תי הוא עובד על הגברת ידיעותיו הטכניות שלו. על עבודה טובה וישרה בייצור צוין בפקודה של הקומבינט בתודה עם רישו- ם בתיק האישי. הוא נוטל חלק פעיל בחיים הציבוריים־פולי- טיים של צוות רשת החשמל. חוות הדעת ניתנה להגשה לרשויות היוסטיציה. [לא קריא] /ורשדסקי/ [חותמת] [לא קריא] רשת החשמל של הקומבינט «אינטאוגול» [לא קריא] /גרצ׳ין/ «13» ביוני 1956

מכתב לנדאו לפרקליטות הצבאית המרכזית

מכתב לנדאו לפרקליטות הצבאית המרכזית

קריאת התצלום אינה ודאית במקומות. בדקו מול התצלום.

[בשוליים] [לא קריא] [בשוליים] 54.48 [בשוליים] [לא קריא] [חותמת] [לא קריא] [בשוליים] ק אל הפרקליטות הצבאית הראשית הייתי מיודד היטב עם משה אברמוביץ׳ קורץ במשך 1934-38. ב־1935-36 הוא עבד במכון הפיזיקלי־טכני האוקר׳ ישירות תחת הנהלתי. הקוצר [לא קריא] לא אפשר לו לסיים את העבודות שהחל, אך הספיק להראות את עצמו כפיזיקאי־תיאור- טיקן צעיר מוכשר. מן הצד החברתי־פוליטי מ.א. קורץ היה ידוע לי באותה עת כאדם מסור בחום לעניין [לא קריא] לסייע לעניין פיתוח המדע בבריה״מ הוא חשב לאחת המשימות העיקריות של חייו. ל. לנדאו אקדמאי ל.ד. לנדאו 21 במאי 1956 [בשוליים] [לא קריא] [בשוליים] קורץ [בשוליים] [לא קריא]

עמ׳ 165 דוח סקירה על האישום נגד לנדאו עמ׳ 166

עמ׳ 165 דוח סקירה על האישום נגד לנדאו
דוח סקירה [בשוליים] 165 על תיק חקירה ארכיוני מס׳ 621325 על האישום נגד לב דוידוביץ׳ לנדאו, יליד 1908, בן העיר באקו, לפני המעצר - בכ׳ עובד מדעי של המכון לבעיות פיזיקליות של האקדמיה למדעים של בריה״מ. ל.ד. לנדאו נעצר ב־28 באפריל 1938 באישור פרינובסקי באש- מת השתתפות בארגון חבלה א/ס ובהשתתפות בעשיית כרוז ק.ר. (גל׳ 7) בתיק יש פרוטוקול חקירה אחד של לנדאו, מתאריך 3/VIII 1938, וממנו ניכר שלנדאו הודה באש- מתו, ונקב בשותפיו שובניקוב, רוזנקביץ׳, קורץ, רומר ואחרים, והעיד שב־23 באפריל הוא יחד עם קורץ בדירה אצלו, של לנדאו, ערך את נוסח כרוז ק.ר. (גל׳ 34).
עמ׳ 166
- 2 - [בשוליים] 166 לתיק צורפו העתקי עדויות של ל.ו. רוזנקביץ׳ מ־12-13/VII 1937, של קורץ מ.א. מ־25/V 38, של יו.ב. רומר מ־[לא קריא] 38. לתיק צורף גם העתק הכרוז שכתב קורץ (גל׳ 53). מהעתק התזכיר של סגן העם [לא קריא] של הנקו״ד של בריה״מ קובולוב ניכר כי לנדאו ב־8 באפריל 1939 חזר בו מכל עדויותיו הקודמות, כ מכפויות (גל׳ 61) ב־28 באפריל 1939 בתיק לנדאו הוציא הנקו״ד של בריה״מ את ההחלטה הבאה: «באפריל 1938 הגיעו לנקו״ד של בריה״מ ידיעות על כך של.ד. לנדאו יחד עם [לא קריא] [לא קריא] פיזיקה של המכון הפדגוגי המוסקבאי מ.א. קורץ ערכו כרוז קונטר־רבולוציוני אשר בו קראו לאוכלוסיית בריה״מ למאב- ק פעיל נגד השלטון הסובייטי. בדיקת ידיעות אלה [לא קריא]

עמ׳ 167 עמ׳169

עמ׳ 167
- 3 - [בשוליים] 167 נקבע של.ד. לנדאו ו מ.א. קורץ מנסים להעתיק כרוז זה ולהפיצו ב־1 במאי 1938 בשעת ההפגנה. על סמך ידיעות אלה ב־28 באפריל 1938 ל.ד. לנדאו נעצ- ר. בחקירה הודה לנדאו כי הצטרף ב־1932 לקבוצה אנטי־סובייטית שהתקיי- מה במכון הפיזיקלי־טכנ- י של חרקוב. לנדאו הודה גם כי יחד עם משתתפים אחרים של הקבוצה האנטי־סובייטית לשם חבלה שיבש את עבודות המדע החשובות ביותר של המכון שנועדו לצורכי ההגנה של המדינה. לאחר שעבר ב־1936 מחר- קוב למוסקבה, לנדאו לא הפסיק את פעילותו העוינת נגד השלטון הסובייטי. במוסקבה לנדאו ל.ד., כפי שהעיד, משך אל עבודה אנטי־סובייטית פרוגרסיב-
עמ׳169
- 5 - [בשוליים] 169 3) על פי הוראת קומיסר הפנים של בריה״מ לשחרר את לנדאו בערבות האקדמאי קפיצה החליטו: את העצור ל.ד. לנדאו מתחת למעצר לשחרר, במסרו בערבות [לא קריא] לאקדמאי קפיצה «כדי שבה המש׳.» (גל׳ 71-73) התובע הצבאי של מחלקת הפרקליטות הצבאית הראשית מיור [לא קריא] /קורקין/ 3/X 1958

עמ׳ 171 תזכיר

עמ׳ 171 תזכיר
- 2 - [בשוליים] 171 ל.ד. לנדאו שוחרר מתחת למעצר. התובע הצבאי של מחלקת הפרקליטות הצבאית הראשית מיור [לא קריא] /קורקין/. תזכיר. דוח הסקירה הנוכחי [לא קריא] נערך על יסוד התזכיר המצוי בחומרי הבדיקה על תיק ארכ׳-חק׳ מס׳ 766025 על האישום נגד שובני- קוב ל.ו., רוזנקביץ׳ ל.ו., גורסקי ו.ס. (נ״ט מס׳ [לא קריא] 37). [לא קריא] 3/X 56

עמ׳ 172 תזכיר על בחינה מחדש של האישום נגד שובניקוב ואחרים. מכתב לנדאו עמ׳ 173 עמ׳ 174

עמ׳ 172 תזכיר על בחינה מחדש של האישום נגד שובניקוב ואחרים. מכתב לנדאו
תזכיר [בשוליים] 172 בחומרי הבדיקה על תיק ארכ׳-חק׳ מס׳ 766025 על האישום נגד ל.ו. שובניקוב ואחרים יש חוות דעת של האקדמאי, גיבור העמל הסוציאליס- טי ל.ד. לנדאו, בנוסח הבא: «הכרתי היטב את ל.ו. שובניקוב, את ו.ס. גורסקי ואת ל.ו. רוזנקביץ׳, לאחר שעב- דתי עמם 3 שנים במכון הפיזיקלי־טכני האוקראיני בחר- קוב. כולם ידועים לי כמדע- נים מוכשרים וכאנשים מסורים בחום לעניין הסוציאליזם. על כל אחד מהם לחוד אוכל לומר את הדברים הבאים לב וסילייביץ׳ שובניקוב, בלי ספק, היה אחד הפיזיקאים הגדולים שעב- דו בתחום הטמפרטורות הנמוכות לא רק אצלנו בברית, אלא גם בקנה מי- דה עולמי. רבות מעבודותיו עד היום הן קלא- סיות. לדבר על פעילות החבלה שלו בתחום הפיזיקה של טמפרטורות נמוכות הוא אבסור-
עמ׳ 173
- 2 - [בשוליים] 173 ד, בהתחשב בכך שהוא דווקא היה אחד מיוצרי תחום זה אצל נו. רמת המתיחות שלו מדע- קיבלסיה בכך שהוא הגה את עבודתו בהולנד לשם עבודה במולדת. המוות שנגרם לפיזיקה הסובייטית באבדן בלא עת של ל.ו. שובניקוב קשה להפריז בערכו. ודים סרגייביץ׳ גורסקי היה הגדו- ל אצלנו במומחה ל אנליזה של מבנה בקרני רנטגן. אפשר לומר שעד היום חרף עשרים השנים שעברו, אין לנו ב תחום זה של הפיזיקה כוח שווה לו. לב ויקטורוביץ׳ רוזנקביץ׳ עוד לא הספיק לעשות הרבה במדע, משום ששינה את התמחותו המדעית - עסק בפיזיקה גרעינית - רק כמה שנים לפני מעצרו. אולם כבר בזמן קצר זה הוא התבלט כעובד מוכשר מאוד ובלי ספק היה לו ב
עמ׳ 174
- 3 - [בשוליים] 174 [לא קריא] התקיים תפקיד ב פיתוח אצלנו של תחום חשוב זה של הפיזיקה. (תיק ארכ׳ חק׳ מס׳ 766025, גל׳ 230- 231, נ״ט מס׳ [לא קריא]-37) התובע הצבאי של מחלקת הפרקליטות הצבאית הראשית מיור [לא קריא] /קורקין/ 3/X 56

עמ׳ 175 דוח סקירה על האישום נגד שובניקוב, רוזנקביץ׳, גורסקי

עמ׳ 175 דוח סקירה על האישום נגד שובניקוב, רוזנקביץ׳, גורסקי
דוח סקירה [בשוליים] 175 על תיק ארכ׳-חק׳ מס׳ 766025 על האישום נגד לב וסילייביץ׳ שובניקוב, לב ויקטורוביץ׳ רוזנקביץ׳, גורסקי ודים סרגייביץ׳, עובדים מדעיים לשעבר של המכון הפיזיקלי־טכנ- י האוקראיני בחרקוב. שובניקוב תחילה הכחיש מכול וכול את אשמתו (גל׳ 23), אולם אחר כך פירט את עדותו והצהיר כי באופט״י התקיים ארגון טרוצקיסטי ק־ר בהרכב שובניקוב, לייפונסקי, [לא קריא], קורץ, לנדאו, רוזנקביץ׳, גורסקי, בריליאנטוב, [לא קריא] (גל׳ 25) רוזנקביץ׳ גם הודה באש- מתו (גל׳ 109) גורסקי לא הודה באשמתו ולא אישר את עדויות שובניקוב ורוזנקביץ׳ (גל׳ 111, 114, 116). שובניקוב, רוזנקביץ׳ וגורסקי בהחל- טת הנקו״ד של בריה״מ והתובע של בריה״מ מ 28 באוקטובר 1937 נורו ב־8-10 בנובמבר 1937 כמשתתפים בארגון טרוצקיסטי- חבלני ק.ר. (גל׳ 168-180)

עמ׳ 184 חקירה עמ׳185 גב עמ׳186 גב עמ׳ 187 גב

עמ׳ 184 חקירה
בתיק שלפניי אוכל להעיד כך: הרדיפות ההמוניות של אנשים סובייטיים אשר נערכו בארצנו ב־1937 ואשר חשבתי לבלתי חוקיות, שאינן תואמות את עניין עניין הסוציאליזם, עוררו בי תחושת כאב לגורל המהפכה בארצנו, תחושת זע- ם על רדיפות אלה. האמנתי בשנותינו היה מסור לעניין הסוציאליזם ובמידת כוחי ו אפשרויותיי נאבקתי למען הסוציאליזם. וכאשר ראיתי שעוצרים מבין אנשים סובייטיים רבים, ולא רק אנשים העומדים במשרות גבוהות, אלא גם אנשים פשוטים, הגעתי למסקנה שבדרך כזו נגרם נזק למהפכה, לעניין הסוציאליזם בארצנו, בפעולה מעל אי- חוקיות. עובדות קונקרטיות של רדיפות המוניות אלה באותה עת באינטה ידעתי הרבה מאוד, מאלה הרי גם דיברו הרבה, וגם אני עצמי ראיתי זאת, אף שאיש מקרוביי או מיקיריי לא נעצר אז. עם זאת אני רוצה להדגיש שלא האמנתי בנכונות, בביסוס של רדיפות אלה, מאחר שלא יכולתי לדעת בוודאות, הא- ם באמת, האם באמת עוצרים את זה או את זה אדם, אבל חשבתי שרדיפות המוניות כאלה אינן מוצדקות בדבר, הן כך לא יהיו, יתר על כן כפי שחשבתי, הן רק מזיקות לעניין ארצנו. וכך כתוצאה מחוויותיי, כתוצאה מזה [לא קריא] ומשיחות [לא קריא] של רדיפות המוניות כתבתי ב־1937 את הכרוז האומלל ההוא, אשר עליו נשפטתי ב־1939. כתיבת כרוז זה קשורה בקוגן מסוים קורץ
עמ׳185
- 2 - [בשוליים] 185 פאבל דוידוביץ׳, 1918-1942 (נהרג במלחמה). לראשונה פגשתי את קוגן זה עוד ב־1935, כשהיה כבן 17, ואני - בן 27. פשוט ראיתי אותו אצל מכּרתי - מרגליטה לבובנה סמינסקיה. באותה עת עסקתי מעט בפעילות ספרותית, קוגן, בעודו נער, מתחיל, ניסה באופן כלשהו אל הספרות, לכן אנחנו איתו אצל מרגליטה, שאהבה לאסוף אנשים ו איכשהו להכיר ביניהם. כמובן באותה עת אני עם קוגן לא היו לי כל יחסים, מאחר שהוא היה עוד נער. בפעם השנייה נפגשתי איתו כבר ב־1936, כשהיה סטודנט במכון הספרותי - [לא קריא] המכון, למד בשנה א׳ וכבר הוא עצמו החל לכתוב משהו. נפגשנו שוב אצל מרגליטה, שגרה ב־3 [לא קריא] [לא קריא] (מס׳ הבית איני זוכר). קוגן אז למד אצלנו בדירה כ־2-3 פעמים. גם הוא עצמו עם [לא קריא], אבל היכן - איני יודע, ואצלו גם אנחנו לא היינו. בהיפגשי עם קוגן, דיברנו איתו על נושאים ספרותיים, על אירועים שוטפים שונים בארץ ובפרט על הרדיפות ההמוניות שנערכו. בעניין רדיפות אלה השמעתי לקוגן את מחשבותיי, שעליהן העדתי לעיל. הוא הסכים עמי. ופעם בשיחה עם קוגן שהתקיימה במרץ־אפריל 1937 אצלי בדירה, אמר לי שאצלם במכון יש קבוצת סטודנטים שגם היא מזועזעת מרדיפות המוניות אלה, [לא קריא] של טרור זה או משהו מעין זה - בדיוק כעת איני זוכר. על כך אמרתי לקוגן ש[לא קריא] קורץ
גב עמ׳ 185: חקירת מ. א. קורץ
[לא קריא] בוודאי, שזה [לא קריא] אינו נכון. אמרתי לקוגן שצריך לפנות במחאה אל ההמונים, אל העמלים של ארצנו, כדי שהם יזעימו את השליטים [לא קריא] של הרדיפות ההמוניות. קוגן הסכים עמי, אבל אמר שהם, הסטודנטים, לא יוכלו לעשות זאת מכוח ניסיונם המועט, וביקש ממני לכתוב כרוז. הסכמתי לעשות זאת. עם זאת קוגן אמר לי שאת הכרוז צריך לכתוב בשם פועל מופשט של המפלגה ושיש להם החלטה והם ישכפלו כרוז זה ויפיצו אותו בקרב אוכלוסיית מוסקבה בבתי דפוס מחתרתיים. כיומיים אחרי שיחה זו כתבתי את הכרוז ומסרתי אותו לקוגן. את הכרוז כתבתי לבדי, לא נועצתי באיש ואיש לא עזר לי. נדמה לי שלמחרת אחרי זה קוגן עוד פעם בא אליי וביקש נוסח [לא קריא] ל הדפסת הכרוז, נתתי לו, והנה כבר עליו, באותו יום נעצרתי. מלבד הכרוז, הגישו נגדי אישום בחבלה, בדוי ועוד בכך, ש. החקירה נוהלה במטרה להפר את החוקיות הסוציאליסטית. ישבתי בכלא לפורטובו, הוכפתי להכ- אות, משום שהראו לי בחקירה, ובכלל זה גם החוקר [לא קריא], שאינו מעיד [לא קריא], מלבד עדות על כך שכתבתי כרוז. עדותי בבית המשפט גם אינה תוא- מת לגמרי את המציאות. ידעתי שאם בבית המשפט אחזור בי לגמרי מעדותי שניתנה ב חקירה, יהיה לי הדבר לתועלת, וזה קורץ
עמ׳186
- 3 - [בשוליים] 186 לא רציתי, משום שאיכשהו קיוויתי בבית המשפט שאינו תואם את המציאות, אבל את זה [לא קריא] איני זוכר. יש לומר שכבר בבית המשפט הודיתי ש קוגן היה פרובוקטור. עוד בחקירה מסרתי עדות על קוגן, אבל החוקר את זה [לא קריא] משום מה לא רשם בפרוטוקול החקירה. השאלה על זימון קוגן לבית המשפט כעד, אליי בכך העניין נדחה. אחרי משפט זה את קוגן לא ראיתי ואיני יודע היכן הוא ומה עמו. עברו שנים כ־15 אחרי מעצרי, כאשר כבר גרתי [לא קריא] עם אשתי, אשר אמרה לי שראתה את קוגן ברחוב במוסקבה. היכן קוגן כעת, איני יודע. כאן [לא קריא] שלי. לפי סיפורי מרגליטה - גם איני יודע, אשר עם [לא קריא]. עוד על סמך שיחות אלה על קוגן, אשר [לא קריא] בחקירה ואני הגעתי למסקנה שהוא פרובוקטור. חוץ, באותה עת, כשאנחנו עצמנו הזדעזענו מזה לא חשבתי, חוץ מקוגן, ש[לא קריא] שלו [לא קריא], אשר אם כי להיאבק נגד רדיפות [לא קריא] המוניות, ואני באתי עצ וזה [לא קריא], דרך [לא קריא] הוא הכיר רק את קוגן. מטרת כתיבת הכרוז והפצתו - היא לפנות אל ההמונים בקריאת מחאה על אודות הטרור של אלה שנאבקו בארץ של רדיפות המוניות, בראש ובראשונה, נגד סטלין, אשר חשבתי לאשם ברדיפות ההמוניות, ונגד אלה שביצעו רדיפות אלה, כלומר נגד הנקו״ד, מנהיגיו. דווקא במובן זה אני חוזר על עצמי בכרוז על «הקליקה הסטלינית». מעולם לא חשבתי שמדיניות הרדיפות ההמוניות - קורץ
גב עמ׳ 186: חקירת מ. א. קורץ
זה מפר את כל עמנו, את כל ממשלתנו, לכן לא ייתן, [לא קריא] העם [לא קריא] נגד המפלגה והממשלה בכלל. כעת, לאור החלטות הוועידה ה־XX של קפ״ס אוכל לומר במצפון נקי ש, בכתבי כרוז זה, לא ביצעתי כל עבירה. טעותי היא שאז ב־1937 אני לא צפיתי שהעם יחד עם המפלגה יסלק בסופו של דבר את הזמני הזמני [לא קריא] אני חשבתי אז שזה עוד אין, כמו בארגון, וכתבתי כרוז, אף שאני מבין עכשיו שאז אותו לכתוב היה. אבל גם בכתבי אותו לא ביצעתי עבירה, מאחר שלפי חוקת בריה״מ הייתה לי זכות לחופש הדיבור, שהיא: ב בהגנה על עניין הסוציאליזם. בכרוז שלי, באיזה [לא קריא], רציתי רק לעזור לעניין זה, ולא חשבתי, אלא הסבתי דבר־מה נגד השלטון הסובייטי, נגד [לא קריא] המפלגה. שאלה: איך אתה מבין את המילים בכרוז: «משק הארץ מתמוטט. רעב מתקרב»? תשובה: מילים אלה יש להבין במובן זה ש רדיפות המוניות עלולות להביא את הארץ לכך ש שהמשק יתמוטט ויבוא רעב, מאחר [לא קריא] [לא קריא] העם. שאלה: איך אתה מבין את המילים «הסטלינית [לא קריא] של קוגן [לא קריא] על עקרונות של [לא קריא] כלכלי [לא קריא]»? תשובה: זה, כמובן, [לא קריא] [לא קריא] ו[לא קריא] [לא קריא]. התכוונתי לכך שבאותן שנים [לא קריא] ואויבי העם, אשר אנחנו עצמנו [לא קריא] 1930, שרדיפות המוניות [לא קריא] [לא קריא] העם קורץ
עמ׳ 187
- 4 - [בשוליים] 187 ושל הסוציאליזם. שאלה: מה גרם לכתיבת הכרוז: עובדות הרדיפות ההמוניות או עוד דבר אחר? תשובה: כתיבת הכרוז נגרמה רק מזה, כדי להזעים את השליטים [לא קריא] של הרדיפות ההמוניות. חוץ, אז אני ב[לא קריא], כלומר ב־1937 גיניתי, שנערכו באותה עת [לא קריא] [לא קריא] וגם צעדים של המפלגה והממשלה, כמו היתר הפלות, [לא קריא] של אחריות פלילית על [לא קריא] 12-14 שנים, הכנסת שיטת הדרכונים בארץ, אבל זה לא היה העיקר דעה אלא [לא קריא] שאלה. על כתיבת הכרוז לזה לא הייתה משמעות. שאלה: בתחילת החקירה השיפוטית הצהרת ש אתה באיזה ארגון קונטר־רבולוציוני לא השתייכת, ואחר כך העדת שהיית משתתף [לא קריא] יחד עם קוגן. במה להסביר סתירה זו? תשובה: בחקירה נאמר לי בכך, שכביכול אני משתתף בארגון ק־ר בהרכב: לנדאו ואחרים. דבר כזה לא היה, לכן חזרתי בי מזה במשפט. אבל כשהודיעו לי [לא קריא], שהשתייכתי לארגון קונטר־רבולוציוני יחד עם קוגן, אז על שאלה זו העדתי ש [לא קריא] הודיתי בעצמי ב[לא קריא] יחד עם קוגן, ובמובן זה אמרתי במשפט, בזה [לא קריא], אבל לא חשבתי אותה לקונטר־רבולוציונית. נוסף על כך חוץ מקוגן, איש לא ידע, ושום [לא קריא] צעדים לא נקטתי. שאלה: מפרוטוקול החקירה השיפוטית ניכר ש הכרוז שלך היה [לא קריא] נגד [לא קריא] המפלגה והממשלה, נגד «קליקת [לא קריא] בוכארין» קורץ
גב עמ׳ 187: חקירת מ. א. קורץ
איך להבין זאת? תשובה: לא קראתי לא במשפט, אלא ב[לא קריא] זה [לא קריא] [לא קריא]. אחזור [לא קריא] נגד [לא קריא] רדיפות המוניות ונגד אלה שביצעו אותן, כפי שהעדתי לעיל. שאלה: במשפט העדת שבעניין הכרוז נועצת עם לנדאו. [לא קריא] זה? תשובה: במשפט לא אמרתי זאת, עם לנדאו בעניין הכרוז מעולם לא דיברתי. ב[לא קריא] לי [לא קריא] תשובה: [לא קריא] שאלה: במשפט בהיותך [לא קריא] העדת: לנדאו בגל׳ 24-25 בעניין הכרוז. [לא קריא] זה? תשובה: על שום עדות של לנדאו לא ידעתי, בחקירה לא חקרתי. שאלה: במשפט במקרה אחד הצהרת ש את הכרוז כתבת מיוזמתך, ובאחר העדת שזה [לא קריא] ארגון עם [לא קריא] של קוגן. איך להבין זאת? תשובה: כשדיברתי על יוזמתי, אני התכוונתי לתוכן ולנוסח, אבל העילה של הרדיפות ההמוניות, ואילו [לא קריא] הישיר של הכרוז הציע לי קוגן, אשר אותו חשבתי לפרובוקטור. שאלה: על מה נעצרת ב־1935? תשובה: ב־1935 נעצרתי והוגש אישום לפי סעיף 58-10 [לא קריא] על כך שב[לא קריא] אני [לא קריא] [לא קריא] [לא קריא] [לא קריא] של המכון, שבו עבדתי אז. [לא קריא] [לא קריא] בעיר [לא קריא] על [לא קריא] [לא קריא], ושוחררתי, מאחר אני תיקים לא [לא קריא]. קורץ

הטקסט הועתק מתצלומי התיק. מילים שלא פוענחו מסומנות [לא קריא]. במקום שהעמוד חיוור מדי הושאר רק התצלום.

למעלה